דינה דגן
אסון נמנע… לרכוב על…
"גם אם… דינה דגן… Test Video

דינה דגן חוזרת הביתה

אחרי שסילקה מטען חבלה ומנעה פיגוע המוני בפאב שלה במרכז העיר חתכה דינה דגן למקום הנמוך ביותר בעולם. שם אירחה פוליטיקאים, סלבס וזוגות מתבודדים שהגיעו לחוף שלה בים המלח. עכשיו היא חוזרת לעיר ופותחת את ביאנקיני, מסעדה מרוקאית, דווקא במרכז המסחרי של בית הכרם

היום, אחרי שקישטה בנוכחותה את חיי העיר, עזבה בקול גדול והקימה ממלכה משלה לחופי ים המלח, חוזרת דינה דגן לירושלים כדי לפתוח סניף נוסף של המסעדה המרוקאית שלה – ביאנקיני. המיקום האקזוטי: המרכז המסחרי הישן בבית הכרם.

אחרי שבנתה מותג חזק ומשגשג בחוף ביאנקיני בים המלח, שכולל מסעדה מרוקאית, מלון ורצועת חוף פרטית, מבקשת עכשיו דגן לחזור לעיר הולדתה כדי לשדרג ולהרחיב אותו.

היא נולדה וגדלה בקריית מנחם, הבכורה מתוך שישה ילדים שגרו בחדר וחצי. בגיל 16.5, כשהיתה תלמידת תיכון, פגשה דרך חברים משותפים את מי שהפך לבעלה, המבוגר ממנה בעשור שנים והשניים החליטו להתחתן. אחרי שנה של נישואין ילדה את בתה הבכורה דולי והתגוררה בבית הוריה עם התינוקת.

איך ילדה מגדלת ילדה?

"התחלתי לעבוד, לפרנס. הייתי קופאית בסופר, עשיתי ביקורת מזון ומשקאות במלון שלום, תיווך, נדל"ן, נהגת מונית, נהגת אוטובוס. ככה עשר שנים. בינתיים נולדו לי גם דני ודרור ועשיתי הכל בשביל לפרנס אותם. בגיל 30 כבר היתה לי חנות יד שנייה צמוד למשרד התיווך שהחזקתי ברחוב ביאנקיני ואז פתחה במקום את הפאב מסעדה ביאנקיני.

"ראיתי את המוות מול העיניים"

במאי 2001 עברה דגן אירוע אישי מטלטל שגרם לה לנטוש את ירושלים. צעיר פלסטיני, אחד המבקרים הקבועים בביאנקיני,

הטמין פצצה של שבעה ק"ג באחד החדרים במקום והסתלק. באותה עת המקום המה עשרות ילדים קטנים ואורחים שחגגו ימי הולדת. דגן, שהבחינה בשקית החשודה, החליטה לא להמתין לחבלני המשטרה שעלולים היו להגיע מאוחר מדי. במקום זאת היא החליטה להוציא את השקית בידיה החשופות ולהרחיק אותה מהמסעדה בעזרת הברמן הפלסטיני הצעיר שעבד איתה. לאחר כמה דקות שנראו כמו נצח, הגיע החבלן המשטרתי וניטרל את הפצצה. מאוחר יותר העניקה המשטרה תעודת הוקרה לדגן על תושייתה שאולי מנעה אסון.

דגן. קאמבק צילום: ענר גרין

דגן מתקשה לדבר על האירוע, והיא מתחילה לרעוד כשהיא מנסה לשחזר את הלילה ההוא: "האינטואיציה שלי עבדה חזק באותו ערב, אלוהים נתן לי את הכוח ואת האומץ להציל כל כך הרבה נפשות. ראיתי את המוות מול העיניים. עקבתי אחרי המחבל הזה לאורך כל הדרך, חשדתי בו מהיום הראשון שהוא הגיע לפאב, וידעתי שהוא זומם משהו, הלוואי שהייתי מתבדה".

לא נהנית מתדמית המצילה האמיצה?

"הייתי מוותרת על כל זה בשנייה. רק בשביל לא להרגיש שוב את הרעד הזה בידיים, את ההרגשה הזו שהכל יכול להיגמר עכשיו, כל החיים שלך נעלמים בשנייה. בגלל זה גם עזבתי את ירושלים, החלטתי שהסיכונים בניהול מסעדה לא צריכים לכלול גם את זה שאולי תמותי מפצצה".

סוף העולם שמאלה

דגן נחתה עם המשפחה בחוף סיאסטה בצפון ים המלח, ליד ארמון הנופש לשעבר של קציני הלגיון הירדנים. שש שנים לאחר מכן, דגן מספרת על 'גן העדן' שלה בעיניים נוצצות. "יש לי כפר שנותן לי אהבה, אוכל טוב, שמחה, שמש. הטבע עזר לי המון. זה לא עוד עסק בעיר, זה המדבר בשילוב עם הים. המקום הזה הוא אני אחד לאחד. זו הנשמה וההילה שלי".

במסעדה שהקימה באוהל גדול סמוך לחוף הים, התחברה סוף סוף דגן לשורשים: " בהתחלה עוד הייתי מגישה פה פאסט פוד, אבל כל פעם הייתי מנסה משהו חדש מהמטבח של אמא וזה היה נחטף. פעם קוסקוס עם ירקות, פעם משהו אחר, ואנשים הזמינו עוד ועוד. הבנתי שאני לא יכולה להתחמק מזה, שהאוכל הזה הוא חלק ממני".

מלבד אוכל שנשאר לך בזיכרון השכילה דגן להפוך את רצועת החוף המבודדת למקום מקלט לרבים מסלבריטאי הארץ, שמאמינים כי הפפרצ'י לא מגיעים עד ים המלח. בין האורחים שזכו שם לסופ"ש מפנק היו מאיר סויסה, אברי גלעד, סאבלימינל והצל, יוצאי כוכב נולד, אילנה אביטל, יהודה לוי, אבי קושניר, בר רפאלי, רגב הוד ועוד.

דגן: "מגיעים אלי המון סלבריטאים, אף אחד לא יודע שהם פה. הם מגיעים בערב, מתחפשים עם כובעים, עם מעילים, שלא יזהו אותם, שלא יבקשו חתימות, ואני נותנת להם את הפרטיות שלהם. אני שומרת עליהם והם סומכים עלי שאשמור על הדיסקרטיות שלהם. היו פה הסלבריטאים הכי גדולים שירדו לים בעירום באמצע הלילה, ואף אחד לא גילה אותם. זה הקסם של המקום".

למלכה יש בית

מחר, מוצאי שבת, תעמוד דגן בשמלה המרוקאית שלה במרכז המסחרי בית הכרם, ותזמין את העוברים ושבים לטעום, בזמן שהיא מוקפת בחבריה, המפורסמים יותר או פחות. "אני אשה שיודעת מה היא עושה, אין לי בעיה להיקרא אשת הברזל או אשה חזקה. המוטו שלי הוא שמה שאשה יכולה לעשות, גם גבר יכול לעשות, וכמו שפרגנו לי פעם יפרגנו לי גם היום".

ואת לא מפחדת שניהול שני סניפים במקביל ימוטט אותך?

"כל עוד המוח שלי עובד, אין הפסקות אצלי. אני לא בונה משהו ונתקעת בו, תמיד ממשיכה. הנה, עכשיו בניתי לי את הארמון המרוקאי שלי על חוף הים. שנים לקח לי לבנות אותו ועכשיו הוא מושלם, רק מחכה שהמלכה שלו תיכנס לגור בו".

הסיפור המלא ב"ידיעות ירושלים" בסופ"ש

מתוך: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3677675,00.html